בטיול הזה חווינו מערות, סנפלינג ומים בגליל העליון.
נפגשנו בצומת חניתה בשישי בבוקר ונסענו יחד לכיוון פארק אדמית. בדרך למעלה, בין הסרפנטינות של הכביש הפתלתל, עצרנו ויצאנו ליעד הראשון שלנו - מערת נמר.
חצינו בזהירות את הכביש והלכנו על צלע ההר שמעל לנחל נמר. בדרך זיהינו זוטה לבנה (אם תשאלו אותי זהו צמח התה האולטימטיבי), הרבה מרווה, ער אציל (הוא עלי דפנה) ואזוב.
 |
| בדרך למערת נמר - תודה לאושרה על התמונה |
אחרי כחצי שעה הגענו לכניסה המוסתרת של המערה. נדרשו לנו כמה דקות למצוא את הכניסה.
ישבנו בצל העצים להתקררות ושתיה, שמנו פנסי ראש וזחלנו אל תוך המערה. לאט לאט, אחד אחרי השני השתחלנו פנימה אל תוככי ההר. טיפסנו בזהירות, ראינו את הנטיפים והזקיפים סביבנו, ולבסוף חזרנו וטיפסנו החוצה אל האור והחום.
ואיזה חום היה! מיהרנו לצל, לשתות ולאכול משהו.
אחרי מנוחה חזרנו למכוניות והמשכנו בעליה אל חניון פארק אדמית. העמסנו על עצמנו את ציוד הסנפלינג והלכנו יחד למערת קשת. בדרך צפינו בנוף המהמם, מנהריה והים במערב ועד הר מירון במזרח.
 |
| מערת קשת - תודה לאושרה על התמונה |
הגענו לקשת המרשימה והתחלתי לבנות עמדה. בינתיים ראינו למטה, מתחת לקשת, דלק (אומרים Dalak, ובאנגלית Marten)! הוא הסתובב שם בין הסלעים למשך די הרבה זמן, וגם כשהיו למטה אנשים הוא נשאר בסביבה.
 |
| דלק - תמונה מהאינטרנט |
נשארנו על הקשת למשך רוב הצהריים, גלשנו וטיפסנ חזרה (הדרך ארוכה חזרה למעלה, לקשת). ליהיא אפילו גלשה פעמיים!
 |
| גלישה ממערת קשת - תודה לאושרה על התמונה |
התארגנו ללילה בין העצים, הקמנו אוהלים, שולחן, מנגל. אושרה השטלתה על הגזיה והכינה צ'יפס.
 |
| אושרה והצ'יפס - תודה לאושרה על התמונה |
אז ישבנו, סיפרנו סיפורים, אכלנו ושתינו ובסך הכל בילינו בנעימים עד הלילה ופרשנו לישון. במשך הלילה התנים שרו לנו שירי ערש...
למחרת קמנו מוקדם והתחלנו להתארגן להמשך היום. גלעד הודיע שהוא ומשפחתו לא יצטרפו אלינו היום בגלל החום. חבל, פיספסו...
התכנית היום לרדת לנחל כזיב, אולי לבקר במונפורט, וללכת במעלה הנחל, במים, בצל העצים עד לעין טמיר.
כשכולם היו מוכנים אלי ואני העברנו רכב אחד לסוף המסלול, ויצאנו לדרך. תחילה לתצפית על המונפורט מהמרפסת של פארק גורן, ואז בירידה הארוכה אל אפיק הנחל.
 |
| מבצר המונפורט - תודה לאושרה על התמונה |
אחרי מנוחה קצרה המשכנו בדרכנו במעלה הנחל. הלכנו בשביל בין העצים, עברנו ליד שרידי טחנת הקמח ולאחר זמן לא רב הגענו לסכר קטן ובריכת מים. כמובן שהדבר הראשון שעשינו היה להוריד תיקים ולהכנס למים! איזה כיף! צל, מים קרירים, דגיגים עושים לנו פדיקור, עוף מהמנגל של אתמול - תענוג!
 |
| הבריכה הראשונה בנחל כזיב - תודה לאושרה על התמונה |
קיררנו את הגוף לפני שהמשכנו בטיול. הלכנו לפעמים במים ולפעמים בשביל ליד (הילדים היו כמעט כל הזמן במים, למעט בקטעים שלא היה מעבר בסבך). בדרך ראינו המון דגים, וגם צפרדעים, סרטנים, שפיריות ופרפרים, פה ושם עורבני או שחרור.
 |
| הליכה במים - תודה לאושרה על התמונה |
עצרנו בבריכות היותר שוות להתרחץ ולהכין תה או קפה, ולהנות מהשקט, השלווה.
לקראת שתיים בצהריים בערך הגענו לעין טמיר. שמנו תיקים ונעליים בצד, הוצאנו פנסים ונכנסנו לסדק הצר של עין טמיר. נכנסנו יותר ויותר עמוק לתוך ההר, תוך הליכה במים הקרים. לפעמים התקרה היתה כל כך נמוכה עד שהיינו צריכים לזחול במים, כשרק הראש בחוץ! הגענו הכי עמוק שאפשר, הרבה יותר ממה שאני זכרתי את המערה. בסוף הגענו למבוי סתום וחזרנו על עקבותינו.
יצאנו מהמערה וישבנו לאכול, לשתות, להכין תה נענע ולהשתעשע במים.
 |
| ליד עין טמיר - תודה לאושרה על התמונה |
זהו, נותר לנו רק לטפס אל מחוץ לנחל, לעבר חניון הזיתים. טבלנו פעם אחרונה במים והתחלנו בטיפוס. בדרך הבטנו אחורה מדי פעם לראות את העמק ואת נוף הגליל, ולאחר זמן מה הגענו לחניון.
אלי וניר הקפיצו אותי בחזרה לאוטו שלי ואז נסעו הביתה. חזרתי לאסוף את אושרה והבנות, עלינו לאוטו והתחלנו בנסיעה. מעט לפני היציאה מפארק גורן חצה את הכביש תן! עצרתי בצד וגם התן עצר, הסתכלנו עליו, הוא הסתכל עלינו, אמרנו שלום ופנינו כל אחד לדרכו.
כך הסתיים לו עוד טיול נחמד, קל ונינוח מהטיולים הרגילים אבל מהנה מאוד.
